"איפה היית?" היא שאלה בתקיפות כשנכנסתי הביתה.
"הייתי במרינה בהרצליה" אמרתי אחרי היסוס קל.
"מה יש לך במרינה?" המשיכה לחקור.
"ניסים הזמין אותי להפלגה, הוא קיבל רישיון סקיפר" עניתי בחוסר רצון לנדב מידע.
"מי זה ניסים?" היא לא הרפתה.
"ניסים זה ניסים. חבר חדש" אמרתי בסיפוק והתחלתי לעבור על הפליירים שמציעים קייטנות נושא לילדים שלי ולהעבירם ישירות לפח המחזור, תוך סינון חשבונות החשמל, המים והארנונה.
"ממתי יש לך חברים חדשים?" היא שאלה בטון מזלזל. בשלב הזה כבר הצטערתי שבכלל עניתי, בכל זאת, היא ואני כבר לא מדברים כמה ימים.
היא תמיד טענה שאחרי גיל 30 כבר לא מכירים חברים חדשים, אולי בעיקר כי היא תקועה עם החברות שלה מכיתה א', ופתאום אני בא לה עם ניסים-מלך-מלכי-המלכים, ניסים הגבר-על, ניסים-הכל-יכול, ניסים-האח שכל אחד היה חולם שיהיה לו. ניסים הוא לא חבר 'ברירת-מחדל', כזה שהכרת כי הילדה שלו והילדה שלך באותה הכיתה. הוא לא חבר שמעביר לך את הזמן בל"ג-בעומר וחופר לך על איך זה שפעם בכפר-סבא היו מרחבים אין-סופיים של אדמת חמרה לעשות מדורות, והיום, אם אתה עושה צעד אחד קטן, אתה דורך או על מדורה, או על ערימת קרשים או על תינוק.
ניסים הוא חבר אמיתי, שהכרת לבד, הקשר ביניכם אינו תלוי בשום מסגרת, הוא לא בעלה של חברה של אשתך, למעשה אין לו קשר לאשתך בכלל, עובדה שרק ממריצה את הקשר עוד יותר.
"התחלת להמציא חברים דמיוניים?" היא התריסה.
"כן, יש לי שני חברים כאלה, ניסים ויעקור, עם ריש בסוף" זרמתי עם התרסתה ושתקתי.
"אז מאיפה הוא בכלל הניסים הזה, ומה זה השם הזה ניסים, לא יכולת למצוא חבר חדש עם שם עדכני יותר?" היא המשיכה במסלול ההקנטות, בעיקר כי ידעה שאני אספוג הכל.
סיפרתי לה שהכרתי אותו כשחיפשתי את השסתום המיוחד הזה למכל ההדחה בחדר הרחצה של הילדים. הוא היה מאוד נחמד וסיפרתי לו מה אני עושה והוא אמר שישמח להפגיש אותי עם מישהו מהתעשייה שלו, אולי יצא מזה משהו. נתתי לו את הטלפון שלי והוא התקשר מיד כדי שאשמור אותו.
"שמרתי אותו כ'ניסים טמבוריה', הנה רוצה לראות?" אמרתי והושטתי לה את הנייד.
היא אמרה "מגניב, מפרגנת" למרות שנראה שלא, המשיכה לקפל את הכביסה בתנועות חדות ובנתה לעצמה מגדלי-בגדים קטנים על השולחן בסלון.
כשיצאתי מהמקלחת, חיכתה לי הודעה מניסים. הדוכס הזה שלח לי תמונה מההפלגה וכתב שהוא מביא אותי בחשבון להפלגה הבאה.
נכנסתי למיטה, עצמתי עיניים ולבשתי חיוך. ברקע שמעתי את אשתי מתקשרת לשתי החברות הטובות שלה, מנסה לקבוע איתן ללכת להצגה או משהו כזה.